זמני הופך לקבוע

לפני כשנה בערך, המנורה בחדר שלי הפסיקה לעבוד. כפתרון, אבא שלי הציע לי מנורה חלופית שמתחברת לחשמל.

המנורה החלופית הייתה בסדר, כלומר – היא האירה ויאמר לזכותה שבעוצמה די חזקה, אבל מצד שני הייתה גם כמו סוג של טוסטר חימום, מה שגרם לחרקים לעשות פה מנגל בניחוחות יום העצמאות.

כשזה היה קורה, הייתי חייב לאוורר פה. בקיץ כמובן, הייתי מעדיף שהחדר שלי יהיה מערה חשוכה מאשר להיצלות בעצמי מהחום המוגזם.

אבל היא עבדה והיא האירה. אז היא נשארה.


היום אחי שבא לביקור בארץ הביא לי מתנה – זוג מנורות מגניבות לגמרי שאפשר לשלוט בעוצמה ובגווני חום–קור שלהם דרך המחשב (הם מתחברים ל־Wifi הביתי).

זו הזמנות להיפטר מחפץ אחד ״זמני״ ששירת אותי מעבר לשנה – מנורת המנגל השחורה. בדיוק הוצאתי אותה מהחדר והלב שלי יצא בחגיגה.


הידד! פתרון זמני חדש (שאותו אני אוהב יותר) וגם הוא יהפוך לבסוף לקבוע.

אתם יכולים לנחש את ההמשך: לא, מנורת התקרה של החדר עדיין לא עובדת עד היום.

או ליתר דיוק: ״היא לא עובדת באופן זמני״.


גם הבלוג הזה הוא זמני.

גם תשומת הלב שקיבלתי עבור הקריאה שלך – זמנית.

גם שיחת טלפון עם חבר.

עבודת גרפיקה. יצירת מופת. הדרכה. זמן עם הילדים. האזנה למוזיקה. מעבר בית.

פעולה נעשית, אמירה נאמרת, חפץ זז – אבל נשאר משהו אחר כך: רושם. זיכרון. חוויה.

זה עובד גם באופן שלילי: ריב זמני, יכול להפוך לקבוע, אצל אחד או כמה מהמשתתפים.


בסוף, הכל הוא זמני.

החוכמה היא לעשות את הדבר הזמני באופן הכי טוב שאנחנו יכולים.

  • כדי שיטריד אותנו כמו שפחות.
  • כדי שישרת אותנו כמה שיותר.
  • כדי שנוכל להתסכל לאחור ולהתגאות בדבר.
  • כדי שיניב לנו פירות עסיסיים, באופן עתידי.

אני מסתכל על ערימות הדברים הזמניים שעשיתי בחיי, שכרגע שעומדים מולי, קבועים.

בחלקם אני מתגאה, בחלקם פחות.

הדבר המנחם הוא שלפעמים יש דרך לשנות את הדבר הקבוע – כי גם הוא בסוף, רק זמני.

דברים שאני כותב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסט בהפתעה?