מה זה ללמוד?

היום הייתי בשיעור של זינה.

מסך הפתיחה מהמצגת של זינה – על ציור אותיות
מסך הפתיחה מהמצגת של זינה – על ציור אותיות

נכון, רוב הדברים שדיברה עליהם במצגת שמעתי בעבר. סוגים של טושים, טכניקות.

ועדיין, לשמוע משהו מחדש זה מאוד מרענן.

אבל בסוף היום, אחרי שעשינו תרגול, אמרתי לה "אין לך מושג כמה למדתי ממך".

התכוונתי לזה.

ובכן, מה למדתי?

באתי להיות ספציפי, ידעתי שלקחתי משהו איתי.

אבל לא הצלחתי לנסח במילים, באותו הרגע.


ברכבת חזרה. אין טלפון, כי אין סוללה.

יש מחברת ועט בתיק. מה עושים?

קשקשתי.

'פעם' במשיכה אחת, קשקוש זריז ברכבת חזור מבנימינה.
'פעם' במשיכה אחת, קשקוש זריז ברכבת חזור מבנימינה.

תוך כדי קשקוש, אני שומע בראשי משפטים מהדהדים מהסדנה – ואפילו כאן עכשיו, קשה לי לנסח אותם במילים.

אני מניח שזה בגלל שלא לקחתי איתי מילים.

אלא לקחתי איתי גישה. איך להתייחס לנייר המתמלא מולי. "מה זינה הייתה עושה"? וזהו לימוד. אימוץ זהות או חלק ממנה.

דברים שאני כותב, סיפורים מחיי היומיום שלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסט בהפתעה?