התחייבות ל־12 ימים: תיעוד אישי על יצירת סדרת "איך להשתמש בפונטים בצורה אפקטיבית"

איך להשתמש בפונטים בצורה אפקטיבית

יום 0 מתוך 12 – ההחלטה

לפני כמה ימים הוזמנתי להתארח ולהרצות אצל רבקה על 12 הכללים בעיצוב אותיות.

הקלטתי את ההרצאה ולרוע המזל כל הוידאו הלך לפח, כאילו לא צולם!

אבל הזיכרונות עדיין בראש. זה מה שחשוב.

נהנתי להרצות. החלק שהפתיע אותי הכי הרבה בהרצאה היה החלק שבו כולם שלפו מצלמות והתחילו לצלם שקופית מסויימת מהמצגת, עם איזשהו טיפ פשוט ופרקטי בתוכנה. האמת? הכי פחות השקעתי בו במצגת. רק צילום מסך.

כאילו, מה שהראתי הרגיש לי כמו משהו זניח ולא חשוב, כי הוא כבר מאוד מוכר לי, הוא כבר חלק ממני ואני לא חושב עליו יותר. אבל מסתבר שלא כולם ידעו אותו! וכשמנסים להבין למה הם לא ידעו אותו, זה מובן מאוד, כי באמת לא מלמדים את זה בשום מקום. רק אם אתה מעצב פונטים, יש סיכוי די טוב שאתה תכיר את הטיפ הזה.

מסקנה – לפעמים המובן מאילו הוא לא כל כך מובן מאילו.


בסוף האירוע נוצרו כמה קשרים עם אנשים חדשים. איזה כיף!

אחת מהן הייתה אדוה (יש לה קבוצת פייסבוק בשם 'מעצבים את החלום') וכמה ימים לאחר ההרצאה היה לה רעיון בשבילי.

היי אלרון! אפשר להציע לך הצעה? מה נשמע? בטח, דברי אליי!
צילום מסך מהשיחה שלי איתה

דיברנו בטלפון. עשינו סיעור מוחות.

היא התלהבה מההרצאה והציעה לי לעשות עוד דברים בסגנון, אבל אפילו לרדת לרמה יותר בסיסית, לתת דברים יותר שימושיים ופרקטיים למעצבים. כלומר, מה שמובן מאילו בשבילי – את זה ללמד, כי זה לא מובן מאילו לאחרים.

תוך כדי דיבור איתה והעלאה משותפת של רעיונות, אני נזכר לעצמי…

היי! האמת שהתחלתי פרוייקט כזה בעבר אבל מעולם לא סיימתי אותו!

קראתי לו "איך להשתמש בפונטים בצורה אפקטיבית".

איך להשתמש בפונטים בצורה אפקטיבית
איך להשתמש בפונטים בצורה אפקטיבית

אפילו עיצבתי כותרת עבורו, כפי שאתם רואים כאן למעלה. מה שאתם רואים, כבר היה מוכן עוד הרבה יותר מוקדם מהשיחה איתה.

אז כשפתאום דיברתי איתה, קלטתי שאנחנו בעצם מדברים על אותו הדבר! רק שהיא לא ידעה על קיום הפרוייקט (כי הוא לא פורסם, בעצם).

לא איחרו כמה שעות וכבר התרוצצו במוחי מליון רעיונות איך להחיות את הפרוייקט הזה ולהוציא אותו מהקבר.

וגם במקביל ניסיתי להבין מה בדיוק עצר את הפרוייקט הזה מלכתחילה. למעשה, הבנתי מה עצר אותי:

יכלתי לשחרר אותו בצורה פשוטה, כפוסטים רגילים בלי אנימציות. אבל אני רציתי יותר מזה. רציתי להנפיש, לעשות משהו ממש מיוחד… אבל ככל שחלמתי יותר גבוה, זה נהיה פחות ממשי לבצע את זה (ומעייף לחשוב עליו), ולבסוף הפרוייקט נשכח במגירה למשך כמה חודשים טובים (חמישה, למעשה).

לחלום ולשאוף למשהו מצויין זה דבר מצויין, כל עוד הוא מחובר לקרקע כלשהי, אחרת הוא לא יתבצע.

יחד עם זאת, הבנתי את הרלוונטיות והביקוש המחודש לפרוייקט, אבל זו לא אותה הבנה שהייתה פעם, זו הבנה טהורה וחזקה יותר. ולפיכך, הפרוייקט חזר לחיים!


החלטתי.

11 טיפים סה"כ, כשכל יום אעלה טיפ אחד לאינסטגרם, הכל באותו הנושא.

ניסחתי את המטרה של הפרוייקט כך:

"השאיפה שלי היא שתדעו להסביר, לעצמכם וגם לאחרים, למה בחרתם להשתמש דווקא בפונט הספציפי שבחרתם בו? למה בצורה הזו ולא בצורה אחרת? ולמה בגודל הזה? כלומר – לעצב בהבנה!"

וניסחתי שהסדרה תהיה מיועדת עבור:

"כל מי שמשתמש בפונטים.
מעצבים ולא מעצבים.
אין פה מטרה לחדש:
רובכם יודעים את הדברים האלה באינטואיטיביות…
אבל יש כאן מטרה לחדד:
למי שיודע וגם למי שלא!
"

זה פיקס אותי. מיקד אותי.


פעלתי במרץ בנסיון להדביק את הקצב עם המחשבות שלי מול תוכנת הגרפיקה.

ידעתי שאני צריך ליצור תשתית עיצובית עבור הפרוייקט הזה, אז הכנתי אותה ובמקביל סיימתי את הטיפ הראשון, ואת ההסבר על הפרוייקט. אז 2 פוסטים מוכנים מתוך 12!!! ואנחנו עדיין לא התחלנו!!!

בסימון בכחול רואים את 2 הפוסטים הראשונים מוכנים ומזומנים להעלאה! כל השאר? חלל ריק שרוצה להתמלא…

מחר אעלה את הפוסט הראשון, בו תהיה ההקדמה.

הפוסט ליום השני מוכן גם כן, בו אעלה את הטיפ הראשון מתוך 11 טיפים.

למעשה, שאר הטיפים 2–10 לא קיימים עדיין! אצטרך להמציא אותם בכל יום ויום. יש לי רעיונות כלליים כמו מה שאתם רואים בצילום מעל, אבל חוץ מזה אין עוד משהו מגובש, הכל בראש.

אז מה התחושות שלי כרגע?

אני מתרגש מאוד ויחד עם זאת מפחד לאכזב את עצמי או את מי שיעקוב אחרי הפרוייקט. אני יודע שהיעד הזה אפשרי, אבל עדיין יש כאן אלמנט של מסתורין.

הרגשתי את זה במיוחד כשנכנסתי למקלחת, ישר התחילו ההרהורים האלה של 'מה אם' אולי יגמרו לי הרעיונות? אולי לא יהיה לי זמן לזה? אולי לא יתחשק לי לעבוד? אולי זה ישעמם אותי? אולי זה יהיה בסיסי ומדי ולא מעניין? אולי זה לא יעזור לאנשים?

ויחד עם זאת תחושה אופטימית והתרגשות, עד כדי כך שהחלטתי לכתוב את המאמר הזה כדי לתעד מה שאני עובר. ובכל הימים הבאים אנסה לכתוב סיכום של מה עשיתי באותו היום ואת המחשבות שלי לגבי ביצוע הפרוייקט באותו היום.


יום 1 מתוך 12 – התחלה

החלטתי לפרסם בשעות הערב.

מה כבר יכול לקרות עד אז?

הו…

הרבה.

הרבה מאוד.

כביכול אין שום בעיה, החלטתי שאני אפרסם ב־8 בערב, ועד אז אעסיק את עצמי בדברים אחרים, מה הבעיה?

ואז דיברתי עם כמה אנשים, באמת מתוך כיף והתלהבות, ורציתי לשמוע את דעתם.

גיליתי עכשיו (בדיעבד) שזה מסוכן מאוד.

מיד החלו הרבה מחשבות של 'אולי רק אדייק את המילה או המשפט הזה? אולי רק אשנה את זה כדי שיהיה מובן יותר?'

ובצדק, אפשר באמת לשפר את זה.

העובדה האובייקטיבית היא כזו – כל דבר שאוציא, יהיה מספיק טוב מאשר לא להוציא בכלל.

ועובדה נוספת – שלמות היא לא ניתנת להשגה. אפילו אם אשנה משהו אחד, אגלה משהו אחר שאפשר לשפר.

אז כן, האמת שיש לי עכשיו הרבה מאוד דברים שאני רוצה לשנות ולשפר בפוסטים שטרם פורסמו, בעיצובים, בניסוחים ובתוכן. ואני כמעט מתפתה.

אבל החלטתי. אני לא עושה משהו מושלם היום. זה יעלה איך שזה.

נתראה ב־20:00!

(נכון לכתיבה זו, 802 עוקבים)


פרסמתי!

ההתרגשות בעיצומה. חלק הגיבו וחלק שיתפו. הופתעתי לגלות שלא עברה שעה ונוספו לי 29 עוקבים חדשים עם ציפייה גדולה.

מקווה לא לאכזב…

(נכון לכתיבה זו, 831 עוקבים)


יום 2 מתוך 12 – דפיקות לב

הלכתי לישון ב־3:30 בלילה.

יקיצה טבעית ב־6 בבוקר. זה לא קורה לי. בדרך כלל.

אין ספור רעיונות התרוצצו לי במוח בלי מנוח, אז החלטתי לקום ולגשת לעצב אותם, ממש ככה, ידעתי שאפילו אם ארצה ואנסה מאוד לא אצליח להרדם גם ככה.

הסתכלתי בפרופיל שלי. גיליתי שעוד אנשים חדשים מצפים לזה בעקבות מספר העוקבים העולה, ובהתאם רציתי לעשות רושם טוב ולתת ערך אמיתי.

יצרתי עוד 3 טיפים חדשים לחמישי, שישי, שבת.

החלטתי שאני מפרסם ב־20:00, אז רבע שעה לפני כן ייצאתי את הקבצים הסופיים אל הפלאפון, שאוכל להעלות אותם.

איך לתאר את ההרגשה? ברור שזה לא היה המצב, אבל אם דפיקות לב היו יכולות להגיע ל־200, אז ככה זה הרגיש.

זה פחד קהל – אין לך מושג מה תהיה התגובה של האנשים! ולחשוב שנוספו מעל 100 אנשים. זה ממש אולם אירועים שלכבודם התכנסו לכבודך, ואתה מחזיק את המיקרופון במשך 24 שעות ולא אומר כלום. אני יודע זאת כי הם לא קיבלו ממני אף טיפ במשך הזמן הזה, רק ציפייה.

פרסמתי.

לא איחרו להגיע התגובות מחממות הלב, ובמקום דפיקות הלב שלאט לאט התפוגגו, נותר רק אושר עוצמתי וממלא. הרגשה של עזרה אמיתית, של שליחות.

בעקבות כל זה, נוצרו הרבה שיחות עם אנשים מעניינים, חלק בטלפון וחלק בצ'אט, שמחדדים את השביל שאני פוסע עליו. אין כמו לתקשר, זו תחושה של חיוּת!


יצאתי לסיבוב לילי ואופורי, פוסע הלוך ושוב. כבר יש לי רעיון לפרוייקט הבא – 12 הכללים בעיצוב אותיות. באותו פורמט, פוסטים באינסטגרם עם חידות והכל. עדיין לא פרסמתי את אפילו הטיפ השני של הפרוייקט הנוכחי, אבל זה לא היה משנה. ראיתי את זה בעיניי רוחי, כל־כך ברור, כל־כך אפשרי.

מה אני אגיד? אשן טוב הלילה.

אני מקווה.

(נכון לכתיבה זו בשעה 3:00 14/11 יש 968 עוקבים. נוספו 137 עוקבים מיום האתמול)


יום 3 מתוך 12 – רגיעה

בעקבות הפרגונים הלא פוסקים (וואטדפק יותר מ35 תגובות ומלא שיתופים), אני מרגיש הרבה יותר ביטחון לפרסם את הטיפ השני בידיעה אובייקטיבית שאנשים נהנים ממה שאני מעלה… וגם בגלל שאני חושב שהוא חמוד וחשוב!

וגם בגלל שיש לי טיפ שכבר מוכן והוחלט להתפרסם היום בערב, הייתי ממש רגוע במהלך כל היום וישנתי מעולה. הכנה מקדימה = שלווה. אבל מחר יחזור הדדליין כי עדיין לא החלטתי בדיוק מה יהיה הטיפ השלישי שארצה לפרסם…

אה. ועברתי 1,000 עוקבים. יאי?

אז זה בא ביחד: אני גם שמח שעוד אנשים נחשפים לידע הזה ויעצבו יותר בהבנה ואולי גם יותר טוב, וגם קצת מבואס מהעובדה שאני לאט לאט צובר יותר מדי אנשים, עד לרמה שאני לא באמת אצליח להכיר או לדבר עם כולם. הלוואי ויכלתי לקטוף את כל הפרחים! בכל אופן, זה גם גרם לי להבין ולהעריך את האנשים שבאמת משמעותיים בחיים שלי.

פרסמתי.

View this post on Instagram

וואו, יש כאן 1,000 עוקבים. אני אמור להיות שמח, נכון? אז זה מגיע עם תחושות מעורבות: מצד אחד אני שמח שעוד אנשים נחשפים לידע הזה ויעצבו יותר בהבנה!!! ומצד שני, אם להיות כנה, קצת מתבאס מהעובדה שלאט לאט מצטופפים כאן יותר מדי אנשים, עד לרמה שאולי אני לא באמת אצליח להכיר או לדבר עם כולם כפי שהייתי רוצה. יש משהו כיף באינטימיות. אבל אולי היא לא תעלם, אלא רק תתרחב? הלוואי ויכלתי לקטוף את כל הפרחים, כי כולם יפים! אני רואה פלוס עוקב אחד, פלוס שתי עוקבים על המסך, אבל בראש שלי ואני מדמיין את עצמי באולם ענק שלאט לאט מתמלא אנשים שכל אחד מהם עולם ומלואו, וזו זכות גדולה לדעת שאנחנו נהנים מהסדרה הזו (כן, גם אני)! בכל אופן, למרות הצמיחה (הפסיכית שלא ציפיתי לה בעוצמה כזו – וזה באמת בזכותכם), אני עדיין מנסה להישאר נגיש עבור כל אחד ואחת מכם כמה שאני יכול, בין אם זה בתגובות, בהודעות פרטיות ובמענה אישי בכללי. בבקשה תרגישו חופשי כמו שהרגשתם עד עכשיו. יש לכם שאלות בנוגע לטיפ הזה? מוזמנים להציף אותן ונדון בהן ביחד בתגובות! #איךלהשתמשבפונטיםבצורהאפקטיבית #פונטים #הפונטון

A post shared by Elron Bucai (@hafonton) on

(נכון לכתיבה זו בשעה 3:00 14/11 יש 968 עוקבים. נוספו 137 עוקבים מיום האתמול)


יום 4 מתוך 12 – הפסקה

היום רציתי לכתוב טיפ חדש, אבל לא מצאתי את עצמי עושה את זה. אני מניח שיש ימים כאלה, אי אפשר להיות בשיא היצירה כל הזמן. אז העלתי אחת אחד הטיפ שכתבתי לפני יומיים, רק קצת שיפרתי אותו.

וזה בסדר, גם יום שישי היום בכל אופן. מגיע לנו הפסקה!


יום 5 מתוך 12 – שגרה

מחר אני יודע שלא אהיה בבית רוב היום, אז שהטיפ שהכנתי מראש תוכנן לשמש אותי מחר. זה אומר שלהיום חסר לי טיפ… הייתי צריך ליצור אחד. ומאוד התלבטתי אם לאחד נושאים ביחד עם השני (קשת ועיוות), והחלטתי שכן, כי שניהם בסופו של דבר מדברים על טעויות בעיוות אותיות.

אומנם אי אפשר לדחוס כל כך הרבה מידע וזה חיסרון, היתרון הוא שנוצרת כאן סדרה קלילה כי אני מגיע לנקודה די מהר.

העלתי:

אה, ועלתה לי מחשבה עתידית שאוכל לעשות סדרת מיילים עם הטיפים האלה ולפרסם את זה באתר שלי! או אולי בתור דף נחיתה לאיסוף לידים או משהו. די מגניב…

האמת שמישהי כבר אמרה לי להוציא ספר. זו גם אפשרות, אבל כנראה ארצה להרחיב עוד על כל טיפ טיפ.

(עדכון 23/5/2020 – זה קרה! בחודשים האחרונים יצרתי סדרת מיילים חינמית של טיפים לעיצוב עם פונטים – אותם הטיפים בדיוק, רק בפורמט של מיילים, בדיוק כפי שניסחתי כאן 😁).


יום 6 מתוך 12 – מוכן מראש

אין לי מה להגיד. הפוסט היה מוכן כבר, רק העלתי אותו בערב 🙂


יום 7 מתוך 12 – האתגר מורגש

היום השעה 20:00 הגיעה ועדיין לא הכנתי פוסט, ביודעין. כן, היו תגובות שאמרו לי – לא נורא אם תוותר על יום אחד, אבל אני לא מוותר לעצמי! כל הרעיון זה לאתגר את עצמי, לעשות משהו כי התחייבתי אליו, למרות שבא לי לעשות דברים אחרים.

בסוף עשיתי אחד ופרסמתי ב־21:30, יחד עם התנצלות על האיחור:

אה! ואיזה כיף זה לראות את הלוח נבנה לאט לאט???

(נכון לכתיבה זו בשעה 17:25 19/11 יש 1,187 עוקבים)


יום 8 מתוך 12 – רעיונות מישהו?

היום אין לי מושג על מה אני הולך לדבר…

נחכה ונראה.

מה שכן, לפני כמה ימים (כשהעלתי את הטיפ השני או השלישי) יצרה איתי קשר בחורה מקסימה בבקשה שאעשה הרצאה לבנות אצלה בבית הספר. איזה כיף!

הצלחנו לתפוס אחד את השני בטלפון ממש לפני כמה דקות. בקיצור? זה נראה מבטיח. העלנו רעיונות. היא סיפרה לי על סוג האוכלוסיה והרמה המקצועית שלהן ואמרתי שאני יכול להכין מצגת לשעה הראשונה והשעתיים הבאות יהיו תרגול מול המחשבים. התלהבנו מאוד מהתכנית, שנינו מקווים שזה יצא לפועל. אם זה יקרה בסוף, אולי אספר על זה בהמשך…

בכל אופן עכשיו אני צריך להכין את הטיפ להיום. אין לי כל כך חשק, אבל רק בגלל שלא ברור כל־כך איפה להתחיל. אבל אנסה לזרום…


האמת?? יצא אחד האהובים עליי בסדרה!

העלתי:

(נכון לכתיבה זו בשעה 22:00 20/11 יש 1,190 עוקבים)


יום 9 מתוך 12 – התאהבות עמוקה היא התאהבות ארוכה

ידעתי שאני רוצה לדבר על קומפוזיציה עוד בתחילת הסדרה.

איך לדבר על זה? זה משהו שהייתי צריך לגלות.

לקח לי יותר מ5 שעות מול המסך כדי לגלות את זה.

אולי בגלל זה 'קומפוזיציה' זה הטיפ האהוב עליי בסדרה עד כה.

ואולי זה לא רק בגלל זה, כי זה באמת טיפ מוצלח!

העלתי:

אפילו אמא שלי, שלא באה מתחום העיצוב הגרפי, סיפרה לי שלאחר שקראה את הטיפ יישמה את זה על הביגוד שבחרה ללבוש באותו היום. באמת הייתה לבושה יפה. שמתי לב שבנוסף לביגוד המנוגד, היא הוסיפה שרשרת קטנה וממש עשתה את ההבדל.

הטיפ הזה באמת נכון בכל תחום אומנותי.

וגם על הדרך יצאתי עם פוסט יפייפה בפני עצמו שאוכל להעלות לאינסטגרם אחרי שהסדרה תיגמר:

אם זה לא קיים פשוט תיצור את זה – עיצוב מאת הפונטון. פונטים בשימוש: מונופול וקרושה
"אם זה לא קיים פשוט תיצור את זה" – עיצוב מאת הפונטון (כאילו, אני. חחח)
פונטים בשימוש: מונופול וקרושה

אבל עד אז אני מבטא את הנרקיסיזם שבי עם טפט לפלאפון מהעיצוב הזה. 😉

(נכון לכתיבה זו בשעה 22:00 21/11 יש 1,207 עוקבים)


יום 10 מתוך 12 – ויתרתי לעצמי

שלא כמו הבעיה של אתמול, היום היו לי יותר מדי רעיונות, וזה גם יוצר בלבול.

לא מספיק שקמתי מוקדם וישנתי פחות ממה שאני צריך, גם לא החלטתי על מה לכתוב כל כך.

ניסיתי להחזיר את עצמי אל הקרקע ולשאול את עצמי: 'עבור מי הסדרה מיועדת בכלל? מה מפריע לי בעיצובים של אחרים והייתי רוצה שאנשים ידעו כדי למנוע את מה שמפריע לי ולגרום להם לעצב טוב יותר?'

למעשה היו לי הרבה רעיונות על מה אני רוצה לכתוב – סידור, ריווח, הבלטות, הטיות, כמות מילים בשורה… אבל מה לבחור????

איזה עייפות.

ואז בחרתי.

בלישון, כמובן.

כן כן.

ויתרתי לעצמי.

בשעה 22:30 צחצחתי שיניים והסתכלתי על עצמי בחמלה במראה.

נכנסתי למיטה ואמרתי לעצמי שזה בסדר שלא אעלה היום פוסט, העולם לא יחרב, ואם זה לא זורם לי אז לא בכוח.

אמרתי לעצמי שאחלום על פתרון, עצמתי עיניים והלכתי לישון.

"אז 400 אנשים יחכו, שיחכו… זה גם ככה בחינם.".

ממש ככה. No big deal.

האורות כבו, אבל הנר היחיד שעדיין לא נכבה אצלי הוא החשש מלתפוס שם של מישהו שלא עומד במילה שלו. או. זה מפחיד. אם הייתי לבד בטח הייתי חוטא בזה בלי לחשוב פעמיים, אבל גאדדאמיט, המון אנשים מחכים לטיפ היומי. אני יודע את זה כי כותבים לי את זה כל הזמן, אומרים לי את זה פנים מול פנים וגם בטלפון.

ששששש. לא משנה. מנסים לישון פה.

לילה טוב.


שלוש שעות מאוחר יותר, ביקיצה טבעית, הגוף שלי התמלא אנדרנלין ובראש התרוצצו תמונות ויזואליות מהירות וחדות על איך להסביר ומה להראות. סוג של 'עיצבתי את זה בראש'.

ניגשתי אל המחשב וגיבשתי את הרעיונות לכדי צורות וצבעים.

העלתי:

עכשיו השעה 4:21, אני רק מסכם את היום מול המחשב. מחר יש לי שיעור פרטי ב10 בבוקר – וגם לו בטח אתעורר באנדרנלין.

למעשה, גם החלטתי על רעיון למחר (לטיפ #10) – לאחד הרבה נושאים תחת נושא ראשי אחד בשם 'חללים', וכך אוכל לדבר על הכל. טוב, בעצם לא הכל, אבל יותר מאשר דבר אחד, זה כבר משהו.

על טיפ #11 (והאחרון) גם כבר החלטתי: טיפ בנושא תרגול! זה אומר שמחר זה הולך להיות הטיפ האחרון 'האמיתי' בסדרה שקשור לשימוש בפונטים.

יש משהו מאוד מגביל בלעשות רק 11 טיפים. עד לרמה כזו שחשבתי שאולי אעשה יותר, רק כדי לדחוף את כל התוכן שאני רוצה. אבל המלחמה הזו דווקא מאתגרת ומהנה בסה"כ, למה לעשות לעצמי חיים קלים כשאפשר לעשות אותם מעניינים? שישארו 11 טיפים. בהצלחה לי.

ומה שמרגיש מוזר ומרגש הוא שאני רואה (פשוטו כמשמעו) את הסוף!

צילום מסך מתוך לוח העיצוב של הסדרה: 'איך להשתמש בפונטים בצורה אפקטיבית'. יום 10 מתוך 12
הלוח ממש לקראת סוף הבנייה! איזה כיף

(נכון לכתיבה זו בשעה 4:21 22/11 יש 1,309 עוקבים)


יום 11 מתוך 12 – יום שישי הגיע

ואיתו החשק להתפנק ולא לעבוד.

עשיתי עצירה והלכתי לישון, כן כן, הפעם באמת 'נכשלתי' בהתמדה.

וכמובן שדמיינתי רעיונות! אבל הפעם לא קמתי למחשב.


יום 12 מתוך 12 – יום שבת

היום בבוקר הרגשתי רע עם ההחלטה שלי.

אבל ככל שעבר היום, הבנתי שאולי ההחלטה לקחת הפסקה היא לא כל כך נוראית.

כתבתי על זה יותר בפוסט עצמו (בתיאור):

View this post on Instagram

כמה אירוני שהחלטתי לפרסם *דווקא* את הטיפ הזה (חללים) בהפרש של יומיים? כן, גם אני צריך הפסקה לפעמים 😊 זה נותן להטעין את המצבר ולבוא עם כוחות מחודשים כדי לעשות את מה שאני עושה באהבה וברצון, לא בכוח. למעשה, חשבתי על זה רק בזמן שיצרתי את הטיפ – שהפסקות הן חשובות לא פחות מעשייה. לפעמים זה קשה לקחת הפסקה, בגלל התחייבויות לעצמך ולאנשים. אני הבטחתי לעצמי שכל יום אצור טיפ, ו'נכשלתי'. יש שיגידו שלדחוף את עצמך בכוח זה דבר טוב, וזה באמת טוב במקרים מסויימים. אולי הייתי מצליח לדחוף את עצמי, אבל האם הטיפ היה נוצר בצורה טובה אם הוא היה נוצר בכוח ולא ברצון? כי זה היה המצב. לכן אני צריך להזכיר לעצמי – זה הכרחי לקחת הפסקות כדי להיות אפקטיבי. בדיוק בגלל זה אנחנו לוקחים רגע לנשום בין סט לסט באימון כושר. בדיוק בגלל זה אנחנו ישנים בלילה (או ביום חיחי 👻). בגלל זה יוצרים עיצובים עם חללים נושמים. אז לא צריך להרגיש רע בלקחת הפסקה. זה גם יוצר מתח! מה הולך לקרות? או כשמישהו אומר לך ברצינות 'תקשיב יש לי משהו חשוב לומר……….' אלוהים ישמור! מה הוא הולך להגיד??? זה רק נותן דגש על הדבר שמגיע לבוא. בקיצור, לקחת הפסקות 'בניגוד לתכנית' זה לא בהכרח דבר שלילי (למרות שלפעמים הוא נתפס לנו בראש ככה) אם בסופו של דבר הוא מקדם אותנו אל השלמת התכנית שלנו. והידד, אני אכן לקראת השלמת הסדרה – מחר הטיפ האחרון! רוצים לנחש על מה הוא יהיה? #איךלהשתמשבפונטיםבצורהאפקטיבית

A post shared by Elron Bucai (@hafonton) on

"כמה אירוני שהחלטתי לפרסם דווקא את הטיפ הזה (חללים) בהפרש של יומיים? כן, גם אני צריך הפסקה לפעמים 😊 זה נותן להטעין את המצבר ולבוא עם כוחות מחודשים כדי לעשות את מה שאני עושה באהבה וברצון, לא בכוח. למעשה, חשבתי על זה רק בזמן שיצרתי את הטיפ – שהפסקות הן חשובות לא פחות מעשייה. לפעמים זה קשה לקחת הפסקה, בגלל התחייבויות לעצמך ולאנשים. אני הבטחתי לעצמי שכל יום אצור טיפ, ו'נכשלתי'. יש שיגידו שלדחוף את עצמך בכוח זה דבר טוב, וזה באמת טוב במקרים מסויימים. אולי הייתי מצליח לדחוף את עצמי, אבל האם הטיפ היה נוצר בצורה טובה אם הוא היה נוצר בכוח ולא ברצון? כי זה היה המצב. לכן אני צריך להזכיר לעצמי – זה הכרחי לקחת הפסקות כדי להיות אפקטיבי. בדיוק בגלל זה אנחנו לוקחים רגע לנשום בין סט לסט באימון כושר. בדיוק בגלל זה אנחנו ישנים בלילה (או ביום חיחי 👻). בגלל זה יוצרים עיצובים עם חללים נושמים. אז לא צריך להרגיש רע בלקחת הפסקה. זה גם יוצר מתח! מה הולך לקרות? או כשמישהו אומר לך ברצינות 'תקשיב יש לי משהו חשוב לומר……….' אלוהים ישמור! מה הוא הולך להגיד??? זה רק נותן דגש על הדבר שמגיע לבוא. בקיצור, לקחת הפסקות 'בניגוד לתכנית' זה לא בהכרח דבר שלילי (למרות שלפעמים הוא נתפס לנו בראש ככה) אם בסופו של דבר הוא מקדם אותנו אל השלמת התכנית שלנו. והידד, אני אכן לקראת השלמת הסדרה – מחר הטיפ האחרון! רוצים לנחש על מה הוא יהיה?"

מה אני אגיד?

למדתי שיעור חשוב לחיים.

(נכון לכתיבה זו בשעה 6:39 24/11 יש 1,403 עוקבים)


יום 13 מתוך 12 – הצלחה

איזה קטע, בתחילת הסדרה חשבתי שהכותרת האחרונה במאמר הזה תהיה "יום 12 מתוך 12". אבל לא.

עדיין לא יצרתי את הטיפ, אבל אני יודע שהוא הולך לדבר על הדבר חשוב בלמידה: תרגול!


טוב. סיימתי את הטיפ, והוא מדבר על 'תרגול'. החלטתי שאעלה אותו בשעה 20:00, 'באיחור' מכוון של יום, כדי ליצור ציפייה. כבר יש לי את התיאור לפוסט אפילו! רק צריך לחכות לשעה שתגיע.

(נכון לכתיבה זו בשעה 4:32 25/11 יש 1,431 עוקבים)


העלתי וסיכמתי

View this post on Instagram

מילות סיכום? ליצור את הסדרה הזו הייתה חוויה באמת מאתגרת עבורי. היו ימים שזה זרם והיו ימים שלא, אבל בהסתכלות לאחור כל המאמץ השתלם. למדתי הרבה מזה על עצמי ועל החיים – מה שאנחנו נותנים לאחרים זה מה שאנחנו מקבלים בחזרה. וגם תובנות בעיצוב שקשורות איכשהו לחיים שלנו – האמת שמעולם לא חשבתי להקביל את חוקי העיצוב אל חוקי החיים, אבל מסתבר שיש בהם דמיון לא רחוק מדי. אנחנו מעצבים את החיים שלנו, הלא כן? אם תעברו על הטיפים אחד אחד ותתייחסו אליהם כחוק מהחיים, אני מאמין שעם קצת יצירתיות תראו את הדמיון. לשמחתי, זה לא כל כך משנה מה היה ברגעים מסויימים, אני כבר לא מסתכל על זה – הכל מאחוריי! התוצאה הושלמה וזו הייתה המטרה. מסמן לעצמי V אחד גדול וגאה בעצמי מאוד! מותר לי, לא?? 😅 וכמה משונה לי המחשבה שהצטרפו לכאן מעל 630 אנשים בפחות משבועיים??!?!??! אתם. תודה לכם על כל התמיכה במשך כל הסדרה, השיתופים, התגובות, הפידבקים החמים, ההערות וההארות המפרגנות, גם בחיים האמיתיים וגם מול המסך. נתתם לי המון מוטיבציה להמשיך וזו זכות גדולה עבורי לשתף אתכם במסע 🙏💕 והאמת? מרגיש לי מממממש מוזר שלא אצטרך מחר להכין טיפ, כי זהו הטיפ האחרון בסדרה שלנו. 😳😭 החוזה נגמר, התגרשתי. ההתחייבות הסתיימה. אבל אני כן יכול לומר שכבר מתבשלים לי כמה רעיונות בראש לדברים הבאים… 🤫 לא חסר אף פעם מה לעשות או ללמוד. תישארו במעקב! ✨ אה. ותתרגלו!!!! #איךלהשתמשבפונטיםבצורהאפקטיבית

A post shared by Elron Bucai (@hafonton) on

"מילות סיכום? ליצור את הסדרה הזו הייתה חוויה באמת מאתגרת עבורי. היו ימים שזה זרם והיו ימים שלא, אבל בהסתכלות לאחור כל המאמץ השתלם. למדתי הרבה מזה על עצמי ועל החיים – מה שאנחנו נותנים לאחרים זה מה שאנחנו מקבלים בחזרה. וגם תובנות בעיצוב שקשורות איכשהו לחיים שלנו – האמת שמעולם לא חשבתי להקביל את חוקי העיצוב אל חוקי החיים, אבל מסתבר שיש בהם דמיון לא רחוק מדי. אנחנו מעצבים את החיים שלנו, הלא כן? אם תעברו על הטיפים אחד אחד ותתייחסו אליהם כחוק מהחיים, אני מאמין שעם קצת יצירתיות תראו את הדמיון.
לשמחתי, זה לא כל כך משנה מה היה ברגעים מסויימים, אני כבר לא מסתכל על זה – הכל מאחוריי! התוצאה הושלמה וזו הייתה המטרה. מסמן לעצמי V אחד גדול וגאה בעצמי מאוד! מותר לי, לא?? 😅
וכמה משונה לי המחשבה שהצטרפו לכאן מעל 630 אנשים בפחות משבועיים??!?!??! אתם. תודה לכם על כל התמיכה במשך כל הסדרה, השיתופים, התגובות, הפידבקים החמים, ההערות וההארות המפרגנות, גם בחיים האמיתיים וגם מול המסך. נתתם לי המון מוטיבציה להמשיך וזו זכות גדולה עבורי לשתף אתכם במסע 🙏💕 והאמת? מרגיש לי מממממש מוזר שלא אצטרך מחר להכין טיפ, כי זהו הטיפ האחרון בסדרה שלנו. 😳😭 החוזה נגמר, התגרשתי. ההתחייבות הסתיימה. אבל אני כן יכול לומר שכבר מתבשלים לי כמה רעיונות בראש לדברים הבאים… 🤫 לא חסר אף פעם מה לעשות או ללמוד. תישארו במעקב! ✨
אה. ותתרגלו!!!!"
הלוח הסופי!!! עם כל 11 הטיפים לשימוש אפקטיבי בפונטים. קובץ האילוסטרייטור הסופי נראה כך כשעושים zoom-out.

סיכום & תובנות

עם איזה הישגים יצאתי?

  • נוספו לי מעל 650 עוקבים בפחות משבועיים.
  • הרגשתי ניצחון כי התגברתי על פחד חברתי. הפחד הייתה התחייבות מול אנשים רבים עם האפשרות לאכזב אותם. זה בא לידי ביטוי בדפיקות לב, התרגשות, חששות ופחד מהתוצאה שהולכת להגיע וההשפעה שזה יצור. למעשה, שלב הלחיצה על כפתור Publish הוא היה החלק המפחיד שהתגברתי עליו. עיקר הפחד הורגש ברגע פרסום שני הפוסטים הראשונים, אבל לאחר פרסום הפוסט השלישי הרגשות הללו ויסתו את עצמן לשלווה וביטחון, כי קיבלתי פידבקים חיוביים וידעתי – וגם הגוף הרגיש – שאני בדרך הנכונה.
  • כתבתי חומר לימוד שימושי שאוכל למחזר. ידע מעשי בנושא שימוש אפקטיבי בפונטים שאוכל להפיץ שוב בעתיד ולהתאים אותו לכל פורמט שארצה: הרצאה, מצגת, מאמר, פרסום או כל דבר אחר – כי התוכן כבר מנוסח ומעוצב.

עם איזה תובנות יצאת והיית רוצה להזכיר לעצמך?

  • דדליין אמיתי זה הדבר היחיד שקידם אותך. דדליין אמיתי = דדליין שהוא לא אתה אלא מישהו חיצוני ממך. במקרה הזה היה מדובר בעוקבים עם ציפייה, שאותה לא רצית לאכזב. במילים אחרות, דדליין מול אנשים יוביל לסיכוי גבוה יותר שתסיים משהו, כי הם יגרמו לך להרגיש רע כשאתה לא עושה משהו ועל זה המצפון שלך יושב חזק ולא יתן לך לישון עד שתסיים.
  • פרוייקטים עם התחייבות חיצונית, בזמן שנעשים, גורמים לטלטלת רגשות. יום אחד זה עובד ויום אחר זה לא. אבל בהסתכלות לאחור – מי זוכר בכלל? האם אתה זוכר משהו בכלל? זוכרים רק תוצאה סופית.
  • הפסקות זה דבר חשוב ואתה לא צריך להרגיש רע לגבי זה. אל תעשה דברים בכוח אם אין רעיונות או רצון אם זה לא באמת הכרחי. שום דבר לא יקרה אם תיקח הפסקה. להיפך, זה יביא לך רעיונות.
  • בסיום פרוייקט גדול יש סיפוק אדיר שאפשר להסתכל לאחור ולהגיד, 'אני עשיתי'.
  • מתן ערך איכותי ואמיתי גורם לחשיפה אורגנית. להביא ערך אמיתי לאנשים, משהו שפותר להם בעיה או עוזר להם בצורה כזו או אחרת, היא הדרך הטובה ביותר לקבל 'מעריצים' ולהיות מופץ בצורה אורגנית דרך שיתופים, תיוגים ושליחה לחברים.
  • טוב שבדקת מה הקהל צריך ורק אז פעלת בכיוון. אפשר לפעול מהרגש הפנימי, אבל עדיף לבדוק באובייקטיביות אם יש דרישה לפעול בנושא. במקרה הזה, ידעת שיש לזה ביקוש כי אדוה דיברה איתך על זה וגם מהסדנה הבנת שאנשים צריכים ידע בדברים בסיסיים. ומהרגש הפנימי שחשת באותו הזמן, חשבת איך זה יכול לעזור לאנשים מסויימים שאתה מכיר (למרות שלא בדקת את זה מולם).

מה היית רוצה ליישם יותר טוב בפעם הבאה?

  • תהיה יותר עדין עם עצמך. גם אם הגרוע מכל יקרה, העולם לא יקרוס. תירגע. או יותר נכון, תרגיע את עצמך.
  • אל תיצור בכוח כשאין לך רעיון מגובש. קח הפסקה מהמחשב, או שתישן על זה, או תעשה סיבוב בחוץ – זה ממש לא משנה – פשוט תתעסק בדברים שנעימים לך.
  • אל תתבאס כשהתהליך לא זורם, כי 'איזו הפתעה', הוא לא יזרום לך. אבל אל תדאג לגבי זה, כי דברים יגיעו בזמנם.
  • תעבוד קשה כדי לסיים דברים מראש. זה גורם לראש שקט ונותן לך חופש לבלות בפנאי בלי להרגיש רגשות אשם.

מה היית מייעץ לעצמך לשמר מהפרוייקט הזה ולהמשיך ליישם אותם גם בפרוייקט הבא?

  • תאכל כמו שצריך. זה מונע הסחות מנטליות מיותרות.
  • תכתוב תכנית פעולה ברורה – מה הולך לקרות? מתי? וכל כמה זמן? כי בלי זה, לא תהיה התקדמות. פסקה אחת מספיקה.
  • תנסח בצורה החלטית – עבור מי קהל היעד? (והניסוח אוטומטית יסנן החוצה עבור מי הוא לא ויעשה לך סדר בראש ברגע שתתחיל ליצור את התוכן עבור הפרוייקט). פסקה עד שלוש זה מספיק.
  • תתחייב לאנשים אמיתיים בזמן קצוב, לא רק לעצמך, כי זה לא עובד. רק בעזרת התחייבות לאנשים אתה תתמיד ותעבוד קשה.
  • אל תאפשר ללייקים, תגובות או רעיונות חיצוניים להסיט אותך מהמסלול – תמשיך להישאר נאמן לעצמך ותעשה מה שנכון לך, בין אם אתה רואה תוצאות מיידיות בשטח או לא.
  • תשמור על איכות גבוהה, אל תתפשר על חובבנות. צריך להסביר?
  • תזכור ששלמות לא קיימת. טעויות תמיד היו ותמיד יהיו, ואתה תגלה אותם במוקדם או במאוחר. אם ההתפשרות היא בין 'שלמות בלתי מעורערת' או 'משהו מספיק טוב', אז 'משהו מספיק טוב' הוא מספיק טוב. אל תיתן לחוסר שלמות למנוע ממך להפיץ.
  • תמשיך לעבוד רצוף עד להשלמת מטלה. זה מביא לך תוצאות טובות. זה אומר להרחיק פלאפונים והפרעות בזמן התרכזות ביצירה.
  • תתעד. זו הדרך היחידה לשמר פעולות מוצלחות.
  • תודה לאנשים שתומכים בך. הם דלק שממשיך את ההתנעה הראשונית שלך.
  • תהיה גאה בעצמך. תמשיך לפרגן לעצמך כשאתה מתקדם, אפילו בצעדים קטנים.

דברים שאני כותב, סיפורים מחיי היומיום שלי

3 מחשבות על “התחייבות ל־12 ימים: תיעוד אישי על יצירת סדרת "איך להשתמש בפונטים בצורה אפקטיבית"

  1. בחיים לא חלמתי שעומד כל כך הרבה מאחורי הטיפים שאני מחכה להם כל יום ראשון מחדש….
    עכשיו אני מעריכה את זה הרבה יותר ומצטערת שעד עכשיו כנראה שלא הערכתי מספיק…
    אתה אלוף!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסט בהפתעה?