ציטוטים והבנות אישיות בנושא אומנות

מקשיב לראיון של מקס מרטין כרגע, הוא אומר דברים מאוד מעניינים.


הוא מספר על אחד הסקיצות שיצר, שבעיניו הייתה ממש גרועה. הוא דיבר הלקוח והשמיע לו כל מני סקיצות אחרות שהוא כן אהב והלקוח שאל ״האם יש לך משהו אחר? אולי משהו סודי שאתה לא רוצה להשמיע לי?״ ואז הוא נזכר בסקיצה הגרועה והשמיע אותה ללקוח תוך כדי הזדעזעות פנימית. הלקוח אמר ״כן!!! זה האחד״. מקס אמר ״בסדר, אני אנסה לעבוד עם זה״ ולבסוף יצא מהסקיצה אחד מהלהיטים הכי מוכרים.

״זה מעניין, לפעמים אתה לא יודע, אתה חושב שזה חרא אבל זה יכול להיות טוב״

מקס מרטין מתוך הראיון

תובנה אישית:

לפעמים שווה להציג לאחרים יצירות שלנו, אפילו אם אנחנו חושבים שהם גרועים.

מה רע כבר יכול להיות? מקסימום, הם יסכימו איתנו. במקרה אחר, אולי נגלה פוטנציאל חבוי.

דוגמאות:

פעם אחת כשהייתי בחדר עם חברה טובה (ברכה), קשקשתי על נייר כל מני אותיות. חשבתי שאחד מהם די מכוער, אז המשכתי הלאה לצייר אחרים. ברכה הסתכלה והצביעה עליו ואמרה ׳זה יפה!!!׳ לא הסכמתי איתה, חשבתי שזה לא, אבל אמרתי לה יודעת מה, אני אנסה להעביר את זה למחשב. עשיתי זאת, ויצא אחד הפונטים שאני מאוד גאה בהם. אחי נכנס לחדר ודן איתנו לגבי שם הפונט ולבסוף ואני חושב שהוא מדמיין קינוח מסקרפונה. ועל כך נקרא הפונט – מסקרפונה.


מקס מדבר בראיון שעבד עם הזמרים של בק־סטריט בויז וסיפר לנו שהוא בעצמו היה זמר רוק לפני שהפיק מוזיקה עבור זמרים אחרים.

להיות זמר בעצמי זה בהחלט עזר לי לעבוד עם זמרים אחרים, להבין מה הם עוברים. להיות מול המיקרופון, להופיע וכל זה, כדי לדבר בשפה שהם מבינים.

מקס מרטין מתוך הראיון

תובנה אישית:

יועיל שאמן יקבל ממשות אישית על כובע מסוים (יחווה ויתנסה בתפקיד) כדי לדעת איך לתקשר עם אנשים שחובשים את אותו התפקיד.

דוגמאות:

יועיל שמעצב פונטים יתנסה כמעצב גרפי, כי כך הוא ידע איך לדבר עם מעצבים (לקוחות פוטנציאליים).

יועיל שמפיק מוזיקה יתנסה בתור קהל (יאזין לשירים, ילך להופעות), כדי לדעת להשפיע על קהל (מאזינים אינדיבידואליים או קבוצות של מאזינים).

יועיל שצייר שמצייר אנשים יתנסה בכך שיציירו אותו, כדי לדעת איך זה מרגיש (לא לזוז הרבה זמן, להשתעמם, להיות מסוקרן מה יצא), כדי לשקף את זה למצוייר בזמן שהציור נעשה.

יועיל שצלם־אנשים יתנסה בכך שיצלמו אותו, זה יתן לו הבנה איך זה מרגיש (מלחיץ? לא יודעים מה לעשות עם הידיים?) וכך יוכל להרגיע ולהנחות את המצולמים ליצירת תמונה טבעית וטובה.

יועיל שמוכר באתרי אינטרנט (eCommerce) ינסה לקנות באתרים (יהיה צרכן) כדי להתבונן ולבדוק מה גורם לו לקנות, כדי ליישם את זה בחנויות שהוא עצמו בונה.

יועיל שקופירייטרית לעסקים תבין את העסק מקרוב ותדמיין את עצמה כאחת הלקוחות של העסק, כדי לדעת איך להתנסח בצורה שמתאימה לסיטואציה ומאיזה מילים ונוסחים להימנע.


פינק (P!nk) היא אחת הזמרות המוכרות בעולם ועבדה הרבה עם מקס. היא מספרת על החוויה שלה כמי שעובדת איתו:

״תעצרי. קחי נשימה. תפשטי.

הוא ממש טוב – אני מתכוונת – שפים נהדרים אומרים שהמרכיבים הכי חשובים הם אלה שמשאירים במנה. ואני חושבת שזה נכון לגבי הפקה. זה מה שהוא מביא, הוא בעצם לוקח את כוּלֶך ואומר ׳החלקים האלה הם פנטסטיים, בואי נעבוד איתם׳.״

פינק (P!nk) אמרה על מקס, בפתיח של סרטון הראיון שלו

תובנה אישית:

כדי ליצור יצירת מופת, כדאי להשאיר רק את הדברים המעולים שבה, ולחתוך החוצה חלקים שהם אומנם טובים, אבל לא מעולים.

פעם אחת עיצבתי פונט (מסקרפונה) והיו בו המון אופציות לאותיות חלופיות, גם כאלה שהיו קצת אזוטריות וחריגות (אומנם יפות). התלבטתי הרבה מה לעשות איתם ובסוף בחרתי להעיף אותם, כי יש אותיות חלופיות מעולות אחרות. עכשיו הפונט עומד רק עם הדברים שאני באמת אוהב ואני שמח על כך.


הטריק הוא לכתוב משהו פשוט שהוא עדיין מעניין ובאותו הזמן ייחודי.

וזה קשה לעשות את זה.

מקס מרטין מהראיון

תובנה אישית:

3 המרכיבים ליצירה מוצלחת היא: אחד- פשוטה שתיים- מעניינת שלוש- ייחודית

דוגמאות:

שירי פופ שהצליחו, דה… לא צריך לתת דוגמאות בכלל.

פונט קרושה בנוי מצורות פשוטות שחוזרות על עצמן ברוב האותיות (אובליות נטויה), מצד שני הוא מעניין כי לפעמים יש אותיות מפתיעות (כמו האות ל׳) והוא ייחודי כי אפשר לחבר את כל האותיות בעברית.


אחד השירים מקס הפיק היה I kissed a girl ששרה קייטי פרי, שהיא בת. הכותרת של השיר כשלעצמו יכול לעורר התנגדות לאנשים שחושבים שבנות לא צריכות לנשק בנות.

״זה מצחיק, כי זה היה אחד מהשירים ששמתי בצד, שהיא זו ששרה בתוכו, כי אני לא חושב שהיה לה חוזה הקלטות אז כשהתחלנו לעבוד איתה. וקיבלתי כמות של מיילים מאנשים שכתבו לי הודעות קלאסיות: ׳זה גרוע׳, ׳זה כל־כך לא יהפוך ללהיט׳. שזה מדהים, היה משתלם להוציא את השיר.

אבל אני זוכר כשהשיר יצא, ראיתי בחדשות קליפים מארה״ב, שבהם הכתב אוחז במיקרופון מראיין אנשים ברחוב ׳אתם נותנים לילדים להאזין לדבר הזה? לנשק בנות? בת שמנשקת בת?׳ וחשבתי ׳אלוהים אדירים, זה הולך להיות שיר ענק! זה מדהים! הם שואלים את ההורים על הדבר הזה׳. נהדר. אבל עבורי, בתור שוודי, זה כאילו… ׳כן…? האם זה משנה?׳

אבל זה הפך לדבר גדול בכנסיות וזה הוציא אותם מדעתם.

זה היה גאוני! גאוני. אהבתי את זה. ׳אתם הולכים לגהנום׳, ראיתי שלטים, ׳אתם הולכים לגיהנום׳.״

מקס מספר על השיר בראיון

תובנה אישית:

התנגדות זה לא בהכרח דבר רע, זה כלי.
לפעמים ליצור משהו שמעורר התנגדות זה תכסיס טוב כדי למשוך תשומת לב.

דוגמאות:

ליידי גאגא דוגמה נפלאה לזה, היא עבדה על כולם בכך שלבשה דברים מעוררי מחלוקות כמו שמלה שעשויה מבשר טרי. לא פלא שהשיגה את תשומת הלב של כל העולם – זה עורר התנגדות רבה, ולא רק בקרב הצמחונים.


משפטים על תחרותיות:

צריך בסביבה שלך אנשים שטובים ממך כדי להתפתח. אני חושב שהתמזלתי לזכות באנשים כאלה בחיים שלי שעושים שמאתגרים אותי וגורמים לי לעבוד קשה.

מהראיון

אני חושב שלכל אדם יצירתי יש אגו, אבל באמת שאין ברירה אלא לאפשר למוכשרים אחרים לגעת ולעורר בך השראה, כי אם אתה לא מאפשר את זה, מה הפואנטה?

מהראיון

משהו אחרון שלקחתי איתי, זה הדרך המעניינת שבה הוא מספר את התובנות שלו:

הרבה יותר מעניין לשמוע את הסיפור והתהליך איך מישהו הגיע לתובנה מאשר התובנה עצמה.

זה הכל לבינתיים, תודה שקראתם!

דברים שאני כותב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסט בהפתעה?