איך לעזור לאדם במשבר

קרה לך פעם שהקשבת לחבר במשבר בנסיון לעזור לו לפתור את הבעיה, אבל הבעיה לא נפתרה והחבר נשאר במצב לא טוב?

זה דבר מצער עבור שני הצדדים, ויכולים להיות כמה סיבות למה זה יכול לקרות.

הנה סיפור.


יש מישהי בשם שירן, שהיא חברה טובה מאוד של בתאל (שמות מומצאים).

בתאל ושירן אוהבות לבלות זמן איכות ביחד ולשתף אחת את השניה ביומיום.

יום אחד, בתאל מדברת עם שירן בטלפון והיא אומרת לה ׳ייאווו!! המעיל שלי! השרוול שלו נקרע׳

ואז שירן, שמקשיבה מהצד ורוצה לעזור בכנות, מציעה פתרון ואומרת לה ׳אפשר לתפור. יש לי תופר ליד הבית׳.

לפעמים, התשובה הזו בסדר.

לפעמים, לא ממש.

וזה תלוי כמה שירן נכנסה עמוק לבאסה.


בואו ניתן דרגות באסה.

דרגה 4 – אין באסה בכלל! החיים יפים

דרגה 3 – אין באסה אבל גם אין שום דבר מרגש

דרגה 2 – יש באסה, אבל היא לא נוראית יותר מדי

דרגה 1 – יש באסה רצינית במיוחד


היציבות בדרגות הבאסה משתנות מאדם לאדם.

יש אנשים שחווים יותר טלטלות מאחרים, עולים ויורדים ברמות קיצוניות ברמות הבאסה לאורך היום.

יש אנשים שנשארים בדרגה ספציפית באופן די יציב לאורך תקופה ארוכה.

לדוגמה, אדם יכול להיות מקובע בדרגה 1, עם רגעים מאוד נדירים שהוא עולה לדרגות הגבוהות יותר.

או שאדם יכול להיות מקובע בדרגה 3 רוב החיים, עם פעמים נדירות שהוא יורד ל־1 או עולה ל־4.

האדם עשוי לטייל למטה ולמעלה בדרגות הבאסה לאורך החיים, או לאורך היום, בהתחשב בנסיבות שמתחרשות אצלו בחיים.

הנה דוגמה קטנה.

יום אחד, היה אדם שהיום שלו התנהל נפלא. החיים מחייכים אליו, הבחורות ניגשות אליו, יש לו הצלחה עסקית ובגדול הוא די מקובע בדרגה 4. פתאום, יש רגע קטנטן שיכול לבאס אותו באופן שהוא לא חזה! כמו למשל אם הוא דורך על קקי שהוא לא תכנן לדרוך עליו. איך הוא יתייחס לזה? כמה עמוק הוא ירד לדרגות הבאסה? תלוי כמה הוא יציב ברמה 4. אם הוא ממש ממש יציב, אולי אפילו סופר־human ואופטימי באופן לא רגיל, הוא יגיד לעצמו ׳אה, גם ככה הנעליים האלה צריכות נקיון׳ וימשיך לחייך. אבל אם הוא לא יגיב באופן הזה, הוא עשוי להתבאס גם ממש ולרדת לדרגה נמוכה יותר. הוא עשוי אפילו לקלל את הכלב בקול או בלב, להתעצבן מאוד. ואחרי כל הדרמה, אחרי 15 דק׳ בלבד, הוא יעלה לבית שלו, ישטוף את הנעל ויתחיל לצחוק מהסיטואציה שקרתה לו ביום כזה מושלם. ואז הוא יחזור לרמה 4.

עכשיו, הנה פיסת מידע:

אדם יכול לפתור את בעיותיו ביחס ישיר לדרגת הבאסה שלו.

אדם שנמצא בדרגות הגבוהות ביומיום, יכול לפתור את העניינים שלו די מהר, כי אפילו כשהוא יורד, הוא עולה בחזרה במהירות ואז יכול לפתור את בעיותיו.

אדם שנמצא בדרגות הנמוכות ביומיום, בדרך כלל לא מצליח לפתור את העניינים שלו במהירות, ואם משהו גורם לו לרדת, יקח לו זמן לעלות בחזרה למעלה.

אם המכה מספיק חזקה, אפילו אדם שנמצא בדרגות גבוהות יכול להפוך למקובע על הדבר שביאס אותו. אובדן, קשר שאבד, חית מחמד משמעותית שנפרדה, הפתעה לא נעימה, כולם עשויים לקבע אדם בדרגות הנמוכות לתקופה, למרות שהוא בדרך כלל בדרגות 3 או 4.


נחזור לדוגמה של שירן ובתאל.

בתאל סיפרה לשירן שהמעיל שלה נקרע. הו, זו בעיה!

שירן, כחברה, רוצה לעזור לבתאל לפתור את הבעיה. אז היא מציעה לבתאל פתרון.

בתאל שומעת את הפתרון, אבל נשמעת לא מרוצה וממשיכה להתבאס.

מה קורה כאן?

מתחת לפני השטח, בתאל ירדה לדרגת באסה נמוכה. 1 או 2, או משהו ביניהם.

בדרגות הבאסה הנמוכות, כפי שנאמר למעלה, אדם לא מסוגל לפתור לעצמו את הבעיות.

אז שירן, שמזהה שבתאל לא מצליחה לפתור את הבעיה, עוקפת את שירן ומנסה לחשוב על פתרון בשביל בתאל.

זה יכול להוביל לעוגמת נפש לשניהן, מהסיבה הפשוטה: האמת היא, שבתאל יכולה לחשוב בשביל עצמה. וגם שירן יכולה לחשוב בשביל עצמה. ואף אחת מהן לא הייתה רוצה שיחשבו עבורה, בדברים שהן יכולות לפתור בעצמן.

אז אם לחשוב על פתרון בשביל בתאל זה לא טוב, מה שירן כן יכולה לעשות כדי לעזור?

שירן יכולה לעזור אם היא תרים את היכולת של בתאל לפתור לעצמה את הבעיה.

כלומר, להעלות את דרגת הבאסה שלה, עד לשלב שהיא יכולה לפתור את הבעיה בעצמה.


בתאל אומרת ׳ייאווו!! המעיל שלי! השרוול שלו נקרע׳

שירן יכולה לענות ״יאווו איזה באסה! זה המעיל הורוד?׳ (השאלה הזו מיידעת את בתאל שהיא מבינה את צערה)

בתאל אומרת ׳כן!! אוף אני כל כך אוהבת אותו׳

שירן אומרת ׳יאווו איך זה קרה?׳ (השאלה הזו עוזרת לבתאל להתבונן על הסיטואציה)

בתאל אומרת ׳אני לא יודעת! אני חושבת שהכלב שלי אכל אותו כשלא הייתי בבית׳

שירן בשלב הזה, ובעצם בכל שלב, יכולה להגיב דרך שאילת שאלות ואמפתיה, או לקחת את ׳תפקיד החושב׳ ולחשוב על פתרון עבור הבן אדם השני. (שניהם עם כוונה חיובית, כמובן)

אם היא מנסה לחשוב על פתרון, שירן יכולה להגיד לבתאל ׳אני חושבת שהוא לא צריך להיות בחדר שלך. הוא צריך להישאר בקומה למטה…׳

בתאל, חיה בבית עם הכלב כבר 5 שנים. היו לה נסיונות רבים עם הכלב הזה. אז בתאל, שיודעת את זה כבר, לא צריכה לשמוע משהו שהיא כבר יודעת. זה לא עוזר לה, ועשוי אף להחריף את הרגשות, כי האמירה הזו אומרת בין השורות ׳את לא יכולה לחשוב, אז אני אחשוב בשבילך׳.

וזה כשלעצמו, עשוי לגרום להחרפה של השיחה, ולגרום לבתאל להרגיש ששירן לא מבינה את הכאב שלה ומזלזלת ביכולת שלה לחשוב בעצמה על פתרון.

אם שירן אומרת ׳זה רק מעיל, אני לא מבינה למה את כל כך מתבאסת. וגם אפשר לתקן את זה אצל השכן שלי ממש בשניה׳. הדבר עשוי להיות נכון, זה באמת פתרון שיפתור את הבעיה.

אבל בתאל עשויה לשמוע את הפתרון מהצד, אבל לא להרגיש ששירן מבינה את הצער. יכול להיות שהיא רצתה ללבוש אותו היום? זו פיסת מידע שאין לבתאל. אז שירן היא לא יכולה לחשוב איתו, כי היא לא יודעת. והאם זה הזמן להציג את פיסת המידע הזו לשירן? או, האם זה הזמן לבקש מבתאל להציג את כל הנתונים, כדי ששירן ׳תחשוב בשביל בתאל׳? (יש להזכיר, שבתאל כרגע בדרגה 1 ולא יכולה לחשוב בשביל עצמה על פתרון).

אם המטרה היא לגרום לבתאל להרגיש שהיא לא יכולה לחשוב בשביל עצמה, אז כן, הדרך היא לבקש מבתאל לנדב פיסות מידע, אחת אחרי השניה, כדי ששירן תעשה את החישוב עבורה.

לפעמים זה הכרחי לחשוב בשביל בן אדם אחר, כאשר אדם באמת ובכנות לא יכול לחשוב ואין אפשרות לגרום לו לחשוב בעצמו, כמו מישהו שעומד לאבד את ההכרה ולהתעלף, או משהו כזה. זה לא הזמן לשאול אותו שאלות, אלא לפתור את הבעיה – לדאוג להחזיק אותו שהוא לא ייפול, למשל.

אך אם הדבר מתאפשר, רצוי לגרום לבתאל להתבונן בעצמה ולחשוב בשביל עצמה.

הדרך לעזור לאדם במשבר היא להביא אותו דבר ראשון לדרגת באסה ניטרלית יותר. איזור 3.

ואת זה עושים בעזרת אמפתיה ושיקוף + שאילת שאלות שעוזרות לבן אדם השני להתבונן, בעצמו.


בתאל: ׳אוף המעיל שלי נקרע!!׳

שירן: ׳יאאו זה המעיל הכחול?׳ (שאלת בירור ואמפתיה)

בתאל: ׳כןן אני לא מאמינה׳

שירן: ׳איך זה קרה?׳ (שאלה שעוזרת לבתאל להתבונן בעצמה)

בתאל: ׳הכלב כנראה הרס אותו כשלא הייתי בחדר׳

שירן: ׳יאווו זה נשמע מבאס.׳ (שיקוף ואמפתיה)

בשלב זה, שירן מזהה שכל תשומת ליבה של בתאל הוא על המעיל. אז היא יודעת לא להעלות את נושא הכלב (שהוא מקור הבעיה), ובמקום זה תדבר עם שירן על המעיל (כי זה הדבר שבתאל בתשומת לב עליו).

בתאל: ׳כן וגם תכננתי לצאת איתו היום! זה ממש התאים לאירוע הערב׳

שירן: ׳יש משהו שאת יכולה לעשות כדי לסדר אותו?׳ (זו לא הצעה לפתרון או נסיון לחשוב על פתרון בשביל בתאל, אלא שאלה שעוזרת לבתאל לחשוב בעצמה על פתרון)

בתאל: ׳אני לא יודעת. אולי אפשר לתפור את זה? אבל אין לי מושג איך תופרים ואין לי זמן לזה׳

שירן יכולה להתפתות ולומר לה ׳יש לי תופר ליד הבית׳! אבל היא שומרת את זה לבינתיים, כי בתאל עדיין בתשומת לב על המעיל. ובמקום זה מתעניינת: ׳זה ממש חשוב לך להערב?׳

בתאל: ׳כן. הייתי הולכת איתו, אבל אין מה לעשות עכשיו כי אני לא אצא ככה׳

נכון לעכשיו, שירן קיבלה מבתאל תשובה ברורה, שזו בעיה שהיא לא יכולה לפתור בעצמה בשלב הזה כי אין לה רעיון איך. וזה טבעי, כי לא לכולם יש את הפתרונות. ולכן היא יכולה להציע רעיון לפתרון. אבל קודם, תברר אם היא מסכימה לשמוע.

שירן: ׳יש לי רעיון איך לפתור את זה, אבל לא יודעת אם הוא טוב עבורך׳ (האמירה הראשונה ׳יש לי רעיון איך לפתור את זה׳ אומרת לבתאל שהיא רוצה לעזור לה. האמירה השניה ׳אבל אני לא יודעת אם הוא טוב עבורך׳, מבהירה לבתאל שהיא זו שתחליט בסוף על פתרון בעצמה, ומיידעת אותה שהיא יודעת שבתאל מסוגלת לפתור בעיות בעצמה. בנוסף, מוודאת שבתאל באמת פתוחה ורוצה לשמוע על הפתרון)

בתאל סקרנית אומרת: ׳ספרי לי׳

שירן: ׳יש לי תופר ממש מהיר ליד הבית, פעם אחת הלכתי אליו והוא סידר לי משהו תוך רבע שעה. והוא גם לא כל כך יקר. אם את רוצה את יכולה לקפוץ לפה אני חושבת שהוא עובד עדיין׳

בתאל: ׳זה רעיון מעולה אני קופצת אליך עוד מעט׳

ועכשיו מה קרה פה?

בתאל, כבר לא בדרגת באסה 1. היא עלתה לאנשהו באיזור 3-4. תשומת הלב של בתאל השתחרר מהמעיל!

וזה אומר, שכשהן יפגשו, יהיה אפשר לדבר איתה על הכלב (גורם הבעיה).


החוק הוא כזה:

הדבר שלא נותנים לו תשומת לב, נוטה להתמיד.

והיפוכו.

הדבר שנותנים לו תשומת לב, נוטה להתפוגג.


ההקלה מגיעה כאשר שירן ובתאל הביעו תשומת לב לדבר שנוטה להתמיד (המעיל). כשנתנו לו תשומת לב, המעיל נעלם כשלעצמו, ותשומת הלב השתחררה ממנו.

כאשר תשומת הלב לא השתחררה, זה סימן שנותנים תשומת לב לפריט שגוי (שהוא הכלב – כי הוא לא מתמיד אצל בתאל, בתאל לא מדברת עליו ולא חושבת עליו, כי תשומת הלב שלה מקובע על המעיל). וכששירן נותנת לכלב את מלוא תשומת לב, הבעיה תמשיך להתמיד והשיחה לא תוביל לשום מקום חיובי, כי יש כאן הפרה של תשומת לב – האדם מסתכל על משהו אחד, והשני מסתכל על משהו אחר.


עכשיו שבתאל נשמעת יותר מרוצה – בדרגה 3 ומעלה, אפשר לדבר איתה על דברים נוספים, כי תשומת הלב שלה השתחררה מהמעיל והיא חופשיה.

שירן: ׳ומה תעשי לגבי הכלב?׳

בתאל ׳אני אדאג לנעול את הדלת. גיליתי שהוא הצליח לקפוץ על הידית׳

וכך שניהן מרגישות שהן עזרו ונעזרו.


זו הדרך הכי טובה שאני מכיר כדי לעזור לאדם במשבר בעזרת הקשבה.

זה לא תמיד אינטואיטיבי לעשות זאת, גם לא תמיד עבורי, אבל תמיד שווה לנסות.

דברים שאני כותב, כתיבה יוצרת ותובנות

One thought on “איך לעזור לאדם במשבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסט בהפתעה?