איך פונט נולד: הסיפור מאחורי פונט "פיל כחול", מכתב־ידו של לירון אטיה (הידוע בתור "הפיל הכחול")

לפעמים אנשים שהכרת לכמה רגעים בודדים, יכולים להוסיף נתיב חדש בחייך – נתיב שלא ציפית לו.

זה מה שקרה לי.

ובסוף הדרך נולד לו פונט כתב־יד חדש ששוחרר לחופשי. (לינק יפורסם בקרוב…)

אבל איך הכל התחיל? ואיך זה קרה? מיד אספר את נקודת מבטי.


זה מדהים איך שתוך כדי החיים, דבר מוביל לדבר.

לפני חצי שנה (ב־12.11.19, ליתר דיוק) התחייבתי ל־12 ימים – יצרתי סדרת טיפים לעיצוב בעזרת פונטים ותיעדתי את כל התהליך שעברתי (כל יום ויום). המטרה הייתה ללמד ולחדד למעצבים צעירים ומנוסים איך לעצב טוב יותר בעזרת טקסט.

ביום 8 מתוך 12, בעקבות הטיפים שפרסמתי, פנתה אליי מורה במגמת עיצוב ושאלה אם אוכל להרצות לתלמידים שלה בנושא. ברור ששמחתי מהרעיון! ולאחר כמה שבועות זה באמת קרה ובאתי אליהם להרצאה.

מה הקשר? תיכף תבינו…

כדי לקבל תגמול על הביקור שלי בבית הספר, הייתי בקשר עם בחורה בשם שיר שעבדה שם ודאגה לתשלום.

התכתבתי איתה במיילים על דברים יבשים כמו חתימות, אישורים בירוקרטיים וכו'. אבל מעבר לכך, לא ממש דיברנו.

לאחר כמה שבועות – ביום ההרצאה, פגשתי אותה במקרה ואמרתי לה שלום חפוז במזדרון.

ואלה היו האינטרקציות היחידות שלי איתה.

זה היה בפברואר 2019.

עשיתי את ההרצאה, ההתרגשות הומרה לשלווה והחיים המשיכו כרגיל.


"יש לך דואר חדש"

לאחר חודשיים – באפריל 2019 – אני מקבל מייל עם הכותרת "הי אלרון, אתגר בשבילך עם ערך מוסף…" מבחורה שאני לא זוכר שדיברתי איתה… אז אחרי חיפוש קצר במיילים, קלטתי (!) – זו אותה הבחורה מבית הספר שהייתה איתי בקשר על התשלום.

היה מעניין לשמוע ממנה. מעניין מה היא רוצה… הנה המייל שקיבלתי ממנה:

הי אלרון, לא יודעת אם אתה מכיר את הסיפור של המקים של להקת "הפיל הכחול" אבל בגדול הוא נכה משותק בארבע גפיים. הוא הוציא עכשיו קליפ וסיפר שערך את כתב היד שלו כדי לשחזר אותו (היום הוא לא יכול לכתוב). לא יודעת אם זה אפשרי ואם זו עבודה קשה בשבילך אבל חשבתי שאולי ישמח אותו לקבל את הכתב בתור פונט ממש.
מצרפת את הקליפ של השיר ואת מה שהוא כתב עליו.
https://youtu.be/3x1kNDU2NoY
אם זה מעניין אותך אולי נקשר בינכם ⁦:-)⁩
בכל אופן שיהיה חג שמח!!
בצילום: "הי אלרון, לא יודעת אם אתה מכיר את הסיפור של המקים של להקת "הפיל הכחול" אבל בגדול הוא נכה משותק בארבע גפיים. הוא הוציא עכשיו קליפ וסיפר שערך את כתב היד שלו כדי לשחזר אותו (היום הוא לא יכול לכתוב). לא יודעת אם זה אפשרי ואם זו עבודה קשה בשבילך אבל חשבתי שאולי ישמח אותו לקבל את הכתב בתור פונט ממש.
מצרפת את הקליפ של השיר ואת מה שהוא כתב עליו.
אם זה מעניין אותך אולי נקשר בינכם ⁦:-)⁩
בכל אופן שיהיה חג שמח!!"

לא הכרתי את הלהקה בשמה, וגם לא את הסולן.

קוראים לשיר "לוויתן".

חיפשתי את שם השיר והקשבתי לו לראשונה דרך הפייסבוק שלו.


לא ציפיתי לזה, אבל פשוט התרגשתי.

התרגשתי כל־כך.

המילים של השיר חדות־חדות, פשוט נוגעות באיזה מיתר בלב.

ולחשוב שזה לא הספיק? אחרי שראיתי את הקליפ, קראתי את הפוסט שלו והתרגשתי פי 4 מהבן אדם הזה. פשוט תעצרו ותקראו:

צירפתי ממש כאן את הפוסט המקורי, עם מה שהוא כתב:

לפני שאתם ממשיכים לקרוא את המאמר, אתם חייבים לקרוא מה הוא כתב בפוסט שלו (זה קריטי כי להבין את סדר גודל הריגוש).


טוב, הייתי צריך להשיב למייל שלה.

הייתי צריך להחליט.

וזו הייתה החלטה קלה מאוד!

ברור שעניתי לה בחיוב וביקשתי שהיא תחבר בינינו.

בכלל לא דאגתי מהמחשבה על כמות השעות שיקח לי לעשות פונט. היה בי רגש כל כך עוצמתי ש"שעות עבודה" פשוט נראה לי כל כך שולי ביחס לעשייה.

הרעיון שמישהו משותק גפיים, שלא יכול לכתוב יותר עם כלי כתיבה, ולמרות זאת עדיין ממשיך ליצור ולעשות מוזיקה ישראלית איכותית ולגעת בכל כך הרבה אנשים, גרם לי לרצות לרגש אותו בחזרה.

למה? כי ידעתי שאני יכול. ופשוט הרגשתי שמגיע לו.

אז החלטתי שאעשה פונט מכתב היד שלו ללא מטרת רווח, אלא במטרה לצאת להרפתקה חדשה.

כתבתי לה שתחבר בינינו.

וכך קרה.


אפשר להצטנע ולומר ששיר – מבית הספר – "הייתה רק הדבק המחבר", אבל העובדה היא שלא היה קורה שום דבר אם היא לא הייתה מחברת בינינו.

היא יכלה בקלות לחשוב על הרעיון הזה בדמיונה ולא לעשות איתו כלום, אבל היא בחרה לנסות. והיא הצליחה.

(אז תודה לך שיר!)


קראו לבחור לירון.

היא אמרה לי שהוא ישמח מאוד וביקשה שאכתוב לו בפייסבוק, אז כך עשיתי:

"לירון היי! אני אלרון מהפונטון hafonton.co.il ואני מעצב פונטים.

לא הכרתי את המוזיקה שלך עד אתמול. שיר חשבה עליי והעבירה לי את הפוסט שלך מהקליפ עם כתב היד שלך ושאלה את עצמה אם אוכל לעשות פונט מכתב היד שלך.
התרגשתי מאוד מהקליפ והתלהבתי מהרעיון, אז כן! הייתי רוצה לעשות פונט עבורך מכתב היד שלך לשימושך, לגמרי במתנה, גם כדי לשמח אותך וגם כתודה על המוזיקה הנעימה שאתה יוצר. מה דעתך?" – אני (אלרון)

"היייי אחיייי
שמע זה מרגש אותי בטירוף
אתה מלך
תודה תודה תודה" – לירון

כפי שניתן לראות, הוא שמח מאוד מהרעיון וישר התחלנו, שנינו מתלהבים ומתרגשים.


כדי שאוכל לעשות פונט, אני צריך אותיות.

אז הוא דאג לשלוח לי צילומים של ממכתבים ישנים שחברים שלו מצאו, ואני זכיתי – ממש לא בכוונה – לקרוא מכתבים אישיים של אנשים אחד לשני. (מן הסתם, לא אשתף אתכם במכתבים, אבל אספר שזו הייתה חוויה בפני עצמה).

בואו נגיד, לא ציפיתי שכדי לעצב פונט, 'אאלץ לקרוא' מכתבים אישיים. 😅😋

אבל הנה לכם כמה פרצופים שהסתכלו עליי בתוך המכתבים:

פרצופים חמודים שבצבצו בתוך המכתבים – אותם הכנסתי גם לתוך הפונט!
פרצופים חמודים שבצבצו בתוך המכתבים – בנוסף לאותיות, גם אותם הכנסתי לתוך הפונט!

לצערי, בדיוק נכנסתי לתקופה עמוסה מאוד, וידעתי שזה לא הזמן הנכון להשלים את הפרויקט. התנצלתי בפני לירון וחיכיתי שהתקופה תסתיים.

כך עברו להן במהירות שלושה חודשים, בהם הספקתי הרבה דברים, כולל לשכוח את ההתרגשות וההתלהבות הראשונית מהפרוייקט הזה (למרות שהכוונה המקורית עדיין נמצאת שם).

בזמן הזה לירון כבר הסתקרן וציפה בכליון עיניים לפונט, עד כדי כך שאם הייתי בורח לו, הוא בוודאות היה מגשים את הרעיון בדרך אחרת – כי כזה הוא לירון. 😊

אז הוא שאל אותי מה קורה:

צילום מסך של ההתכתבות הראשונית שלי ושל לירון

ואני, בתגובה ראשונית, ידעתי שאת הדבר הזה אני לא אפספס!

ולפעמים 'בעיטה קלה בטוסיק' בהחלט מניעה אותי היטב.

עד כדי כך, שיום למחרת (שבמקרה היה לי פנוי) ברגע שהתעוררתי, אכלתי תפוח־בוקר והתיישבתי ישר לעבודה.

מצמצתי פעמיים ובלי ששמתי לב, עברו להן 4 שעות.

הייתי בהלם מעצמי מההספק. במיוחד שדחיתי את זה במשך שלושה חודשים. מסתבר שהכל נראה ארוך יותר בראש…

כבר הספקתי להכניס כמעט את כל האותיות ועוד הרבה ליגטורות (ליגטורה זה 2 אותיות או יותר הקשורות אחת אל השניה. למשל ליגטורה של המילה 'של', בהן האותיות ש' ו־ל' מחוברות יחדיו, תראו בתמונה ממש למטה):

דוגמא של ליגטורה במילה 'שלום': ה־ש' וה־ל' מחוברות יחד. מתוך פונט כתב יד חינמי הנקרא "פיל כחול"
דוגמא של ליגטורה במילה 'שלום': ה־ש' וה־ל' מחוברות יחד. מתוך פונט כתב יד חינמי הנקרא "פיל כחול"

המטרה של הליגטורות במקרה שכאן, זה לגרום לכך שהמראה של הפונט יראה ידני ונאמן למקור ככל האפשר.

צילום מסך של ההספק שלי – האותיות של לירון שדגמתי מהמכתבים – בתוך קובץ הפונט.

שלחתי לו דוגמית קטנה שכתבתי עם הפונט וזו הייתה תגובתו:

תגובתו של לירון אחר שהצגתי לו את הגרסה הראשונית של הפונט.

כיף גדול!

אבל זו לא סיבה לעצור.

בעצם, כן. כבר 2 בצהריים ולא אכלתי.

עשיתי הפסקה קצרה ומיד המשכתי לעבוד במרץ.


טוב, מה נשאר?

אפשר לראות שחלק מהאותיות עדיין לא קיימות, כמו האות ף', ץ' וגם היו חסרים כמה תווים מיוחדים כמו #, $, % וכו', שלא ראיתי במכתבים.

אחרי סיעור מוחות קצר עם לירון, החלטנו שהוא ידאג להביא לי את האותיות והמספרים שהוא יכול להשיג ממכתבים נוספים, ואת התווים שלא נמצא בהם – אשלים בעצמי, לפי הדמיון.

וכך עשינו:

אט אט, צעד אחר צעד.

מ־0 ל־232 תווים.

והפונט הושלם לאחר 3 שעות נוספות. (סה"כ 7 שעות אינטנסיביות).

שלחתי לו.

תגובתו של לירון על הגרסה הגמורה של הפונט.

ואז המשכנו להתקשקש. הוא כתב לי:

"בא לי שכל מי שרוצה יוכל להוריד את הפונט לשימוש חופשי, זו תהיה סגירת מעגל יפה.. ממקום שהכתב הזה כמעט מת, עכשיו הוא של כולם. אתה מסכים?"

וואו. הופתעתי.

איזה לב רחב יש לבן אדם הזה!

זה הכתב האישי והאינטימי שלו, שאבד לו במשך 15 שנה. וברגע שהוא מקבל אותו בחזרה, האינטואציה שלו אומרת פשוט לשתף אותו עם כולם.

איזו נתינה…

ובסיפור הזה כולם מרוויחים.

אני מקבל רגשות עזים של נתינה, לירון חווה התרגשות מעצם האישיות שחזרה אליו לאחר 15 שנים (כך הוא אומר), והציבור מקבל פונט בכתב יד בעברית במתנה לשימוש חופשי.

לבסוף החלטנו שנפרסם את הפונט להורדה בחינם באתר הפונטים שלי. (לינק בהמשך הדף)

אבל רגע! בדיוק כמו תינוק שנולד לעולם – גם לפונט צריך להעניק שם!


השאלה הגורלית – איך לקרוא לפונט?

הצעתי לקרוא לו בשמו: 'לירון אטיה', אבל נתתי ללירון את הזכות לבחור.

הוא בחר לקרוא לו 'פיל כחול', כמחווה לשם הלהקה שלו: "הפיל הכחול".

אהבתי!


בשלב זה התכנית שלי היא לבנות דף מכובד להורדה של הפונט – צפו להמשך… (המאמר יתעדכן בקרוב)

הדף של פונט 'פיל כחול' מוכן ואפשר להוריד את הפונט מכתב־היד של לירון – לגמרי בחינם – מכאן!

ובנתיים, אסכם:

זה היה פרוייקט מדהים, מרגש ואני כל כך שמח שהוא קרה.

מה אני לומד מכל הסיפור הזה?

  • דבר מוביל לדבר. השאיפה הבסיסית שלי ברורה לי – לעשות את העולם יפה יותר – אבל הדרך לא ידועה, ואני ממשיך לגלות אותה מכל פרויקט לפרויקט. המפתח הוא פשוט לזרום עם מה שמרגיש לי נכון באותו הרגע, כל השאר יקרה לבד.
  • נתינה מובילה לנתינה. שיקול כלכלי לא תמיד צריך להיות בראש סדר העדיפות. זה בסדר לעשות דברים טובים למען זרים, סתם כי בא לנו. מקסימום, זה יחזור אלינו בחזרה (אבל גם אם לא – זה בכלל לא משנה – עצם הנתינה נותנת תחושה טובה וזה שווה את הכל).
  • יש כוח עצום בלחבר בין אנשים. ומי שעושה זאת צריך להיות גאה בעצמו, הוא חלק מהיצירה, בין אם הוא התכוון לכך או לא. (ושוב אודה לך, שיר!)

תודה שקראתם הכל.

נתראה בפרוייקט הבא. 😉


עדכון: 13/8/2020 – ביום שהפונט השתחרר

היום פרסמנו את הפונט.

אני מתרגש כולי! קיבלנו כמות עצומה של פרגונים, קשה לעקוב אחר המספרים ובקושי עברו 5 שעות.

לא ארצה לחזור על מסרים, אז פשוט אתן לכם לקרוא בעצמכם את הפוסטים העיקריים שלי ושל לירון:

והנה פוסטים מרגשים שאחרים כתבו עלינו:

ועוד לינקים שגיליתי (או שגילו לי) עם הזמן:

(יש עוד המון…)

קשה לי לנסח במילים ההרגשה שלי כלפי כל אחד ואחת מכם שבחרו לשתף בכל דרך. במילה אחת – תודה. אבל באמת מכל הלב. (אני עדיין צריך לעכל מה שקורה פה…)

3 מחשבות על “איך פונט נולד: הסיפור מאחורי פונט "פיל כחול", מכתב־ידו של לירון אטיה (הידוע בתור "הפיל הכחול")

  1. היי אלרון ,
    גם אני חברה בפייסבוק של התופעה הפנומנלית שנקראת "לירון אטיה", והבחור מרטיט ובועט לי בלב בכל פעם מחדש .
    אני חייבת לציין שכשראיתי את הפוסט של לירון הבוקר הנשימה נעצרה מהתרגשות ושמחה בעבור לירון ועל על לב גדול כמו שלך.
    תודה.
    מבטיחה להשתמש בפונט בדרך הכי יפה וראויה שיכולה להיות – לתת לו כבוד – גם בפשטותו הוא הפונט הכי מיוחד שהכרתי אי פעם

    1. לירון יקרה, תודה רבה שלקחת את הזמן לכתוב לי את הדברים הטובים האלה. מעריך מאוד.
      מדהים! אני סומך עליך בזה לגמרי. אם את מעלה לאינסטגרם דברים עם הפונט את מוזמנת לתייג #פילכחול – השאיפה שיהיה מאגר משותף עם יצירות של כולם.

  2. אתה בנאדם מושלם ומוכשר בטירוף!!!
    ועם לב זהב! זכות להכיר אישיות כמוך!!!
    ונחמד לשמוע על עוד אנשים נדירים עם אינסוף אהבה לחיים!
    אתם מדהימים!!!!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסט בהפתעה?